חרדה הורית

כהורים אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מוצפים בדאגה ובחרדה כלפי ילדינו. גם כשהם לא משתפים אותנו ישירות במה שעובר עליהם – אנחנו חשים את זה. לעיתים החרדה שלנו כל כך חזקה עד שהיא מטשטשת את הגבול: האם אני באמת עוזר לילד, או שמעביר אליו את החרדה שלי?

זה טבעי לרצות להגן ולסחוב את הכאב במקומם, אבל חשוב לזכור שגם לנו ההורים יש אחריות לטפח חוסן נפשי, כדי שהמסר שיעבור לילד יהיה של ביטחון ולא של עומס.

איך אפשר לעשות את זה?

 תקשורת פתוחה – שאלות פשוטות כמו: מה הפריע לך? מה גרם לך להגיב ככה? תפתחו שיח שבו הילד יבטא את עצמו, ואתם תוכלו להבין ולהרגיע גם את עצמכם.

 העברת האחריות בהדרגה – שיקפו לילד: אני כאן בשבילך. אם תרצה לנסות לפתור לבד – זה מצוין, ועדכן אותי איך הסתדרת. זה נותן לו תחושת עצמאות, ושומר עליכם כהורים כעוגן בטוח.

בתקופה מתוחה זאת, חשוב במיוחד שנזכור: החוסן שלנו כהורים משפיע ישירות על ילדינו. כשאנחנו דואגים לעצמנו – אנחנו מאפשרים להם לגדול מתוך ביטחון ושקט פנימי.